מרבית המעבידים מבינים שיש להם חובה מוסרית ומשפטית לשמור על בטיחות ובריאות עובדיהם במקומות העבודה. החל בסביבת עבודה בטוחה, בגדי עבודה, תזונה, הכשרות ואפילו פעילות פנאי ובילוי, כל אלה משפרים את שביעות רצון העובד ותפקודו.
האם כל המעבידים מבינים באופן מלא, מה היקף "הבטיחות והבריאות" הנדרשת מהם?
מעבידים רבים, מכירים בערך של חשיבות הבטיחות והבריאות בעבודה ופועלים להבטיח שעובדיהם לא ימצאו בסיכון של פגיעה פיזית, או בסיכון של חשיפה למחלות הקשורות לעבודה. עם זאת, גם מקום עבודה שיכול להיות בטוח מבחינה פיזית, עדיין עלול להיות מקום עבודה לא "בריא" בשל גורמי סיכון פסיכוסוציאליים. גורמי סיכון פסיכוסוציאליים, מסכנים את בריאות ובטיחות העובדים, בדיוק כמו, היעדר כלי עבודה נכונים, בגדי עבודה מתאימים, הכשרות מקצועיות, או אמצעי מיגון סביבתיים אחרים, וכוללים נושאים הקשורים לארגון העבודה, ללחץ במקום העבודה ולדרך שבה מתייחסים לעובדים.
לרוב גורמי סיכון פסיכוסוציאליים מתייחסים אל:
- עומס עבודה קבוע,
- חוסר שליטה בנוגע לדרך בה העבודה מתבצעת,
- סביבת עבודה לא בטוחה (היעדר כלים, אמצעי מיגון, בגדי עבודה, ידע, עזרה וכל דבר אחר המערער את בטחונו של העובד וגורם לו לדאגה, מתח ולחץ מוגזמים),
- הטרדה, הצקה או אפליה בתפקיד,
- היעדר תמיכה מהממונים של העובד,
- התייחסות חסרת כבוד כלפי העובד,
- תגמולים והערכה לא מתאימים למאמץ שמשקיע העובד,
- אי תמיכה בעובד שמנסה לאזן בין הבית והעבודה,
- תקשורת לקויה,
- חוסר בהירות בנוגע לאחריות שיש לעבוד במסגרת תפקידו.
מהניסיון והידע הקיים ביחס לחלק מגורמי הסיכון האלה, ידוע כי קיומם יכול להגביר את הסיכון של העובדים להיפגע בתאונות עבודה שונות כמו לדוגמה,
- כאבי גב – עד פי 3.
- מחלות לב- עד פי 3.
- פגיעות כמו בעיות בשלד שריר – בין פי 2 לפי 3.
- התמכרות לחומרים ממכרים – פי 2 או יותר.
- זיהומים- פי 2-3.
- סוגי סרטן מסוימים – פי 5.
- עימותים ואלימות במקום העבודה – פי 2-3.
- מחלות נפשיות כמו דיכאון וחרדה- פי 2 -.
כל מעביד וארגון שאינם מתמודדים בשיטתיות וביעילות, עם גורמי סיכון פסיכוסוציאליים מוגברים של עובדיה, "תשלם" מחיר חלופי יקר ולא כלכלי בעלויות פיצוי מוגדלות לעובדים, בהיעדרויות של עובדים, תחלופת עובדים גבוהה, מוניטין כ"א גרוע ובפריון מופחת המוביל להפסדים ואולי אף לקריסה כלכלית.
גם הפסיקה המשפטית מבהירה כי באחריות המעביד לדאוג למקום עבודה "שמכבד את עובדיו" ו"בטוח מבחינה רגשית". ולכן, כל מעביד וארגון נדרשים להשקיע זמן ומשאבים בניהול גורמי סיכון פסיכוסוציאליים. ניתן למנות מספר אסטרטגיות שיאפשרו למעבידים וארגונים לשלוט בגורמי סיכון פסיכוסוציאליים:
- עידוד העובדים להשתתף בתהליכי קבלת החלטות.
- הגינות בסגנון הניהולי ובישום מדיניות.
- הדרכת המנהלים בנושא תקשורת והערכתם בנושאים אלה.
- הסדרי עבודה גמישים.
- הנהגת מדיניות ונהלים שיאפשרו איזון בין העבודה – הבית.
- הצגת הערכה למאמצי העובדים.
- הבטחה, שמקום העבודה יפגין כבוד לעובדים – סביבת עבודה, תנאי עבודה, בגדי עבודה כמדים, הכשרות וקידום מקצועי.
- מדידת שביעות רצון העובדים באופן קבוע ונקיטת פעולה בהתאם לממצאים.
- פיתוח "גאוות יחידה" ארגונית.
- מתן מידע ואספקת המשאבים הנדרשים לעובדים לשם ביצוע תפקידם.
- התייחסות לבעיות של עומס יתר בעבודה.
כל מעביד וארגון, כולל, מנהלים יחידים יכולים ליישם את העקרונות האלה גם בנפרד משינוי ארגוני כולל, ולראות שינויים חיובים ביחידות שלהם. לשינויים אלה תהיה השפעה רצינית על רווחת העובד ועל ההישגים והרווחים הכוללים של הארגון.